There are those who have made many calculations, but have not been able to find the correct approach to determine when the moon becomes visible. Rather, they plunged into the mighty waters, to return with merely a potsherd in their hands.4The poetic wording is borrowed, out of context, from Bava Kama 91a.
The calendar that is employed in the era when there is no court to determine [the months according to the testimony of] witnesses, and which we use at present [is], by contrast, [a simple matter that] can be appreciated even by school children in three or four days.
Instead, he should assume that whenever we were not exact, it was because our mathematical calculations proved that [this inaccuracy] did not affect the knowledge of the time when the moon would become visible, and thus it was not significant. Therefore, we were not precise regarding this matter.
The heavenly sphere7This term is used, because from man's perspective, the earth appears flat and the heavens appear as a sphere that revolves around him, only half of which is visible at any given time. is divided into 3608The number 360 was chosen because it can be divided by all the cardinal integers except for seven (Perush). degrees [and twelve constellations].9One corresponding roughly to each of the months of the year. Each constellation includes thirty degrees, beginning with the constellation of Aries the ram.10For the year begins in spring, and during the spring the sun is located in the constellation of Aries. Every degree contains sixty minutes, every minute sixty seconds, and every second sixty thirds. You may continue and divide into further fractions to the extent that you desire.
The order of the constellations is the following: Aries the ram, Taurus the bull, Gemini the twins, Cancer the crab, Leo the lion, Virgo the virgin, Libra the balance, Scorpio the scorpion, Sagittarius the archer, Capricorn the goat, Aquarius the water-bearer, Pisces the fishes.11See Hilchot Yesodei HaTorah 3:7, which states that these constellations appeared in these forms at the time of the flood, and then they were given these names. At present, the stars have changed position somewhat, and some creativity is required to perceive how the images suggested by these names are appropriate for these constellations.
When calculating minutes, they should be grouped in sets of sixty [or less]. Whenever sixty minutes are reached, they should be considered a degree and added to the sum of the degrees.
When calculating degrees, they should be grouped in sets of 360. If a sum above 360 is reached, the remainder after 360 has been subtracted is the figure that is of consequence.
[First,] one adds 360 to 100, producing a sum of 460. Afterwards, one begins to subtract the seconds. Since it is impossible to subtract 40 from 30, it is necessary to convert one of the 20 minutes into 60 seconds. When added to 30, this produces a sum of 90. [From the 90] subtract 40, producing a total of 50 seconds.
Afterwards, one must subtract 50 minutes from the 19 [remaining], for one of the minutes has already been converted into seconds. Since 50 cannot be subtracted from 19, one must convert a degree into 60 minutes. When this figure is added to 19, it produces a sum of 79. When 50 is subtracted [from 79], a total of 29 minutes remain.
Afterwards, one must subtract the 200 degrees from the 459 decrees, for one of the degrees has already been converted into minutes. Thus 259 degrees remain. In symbols [the remainder is] 259° 29' 50". All other subtractions should be performed following a similar method.
Although the orbits in which they all travel encircle the earth,13The Rambam is following the theory of an earth-centered universe. The term "center" must, however, be understood loosely, because the earth does not lie at the exact center of all these spheres. the earth is not at the center of [their orbits].
This location is situated approximately 32 degrees north of the equator,24More precisely, Jerusalem is 31° 47' north of the equator. [and the surrounding areas extend] from 29° to 35° [north]. Similarly, in longitude, it is situated approximately 24 degrees west of the center of the populated area,25The populated area refers to the land mass of Europe and Asia, for at the time the Rambam wrote his text, America had not been discovered. The center of the populated area refers to a line approximately 90° east of "western edge of civilization". Thus, Jerusalem, which is 66° east of "western edge of civilization," is 24° west of this line.
The significance of the latitude and longitude of Jerusalem with regard to these calculations is mentioned in Chapter 17. [and the surrounding areas extend] from 21° to 27° [west].
הלכות קידוש החודש פרק יא
א) לפי שאמרנו בהלכות אלו, שבית דין היו מחשבין בדקדוק ויודעים אם ייראה הירח או לא ייראה, ידענו שכל מי שרוחו נכונה וליבו תאב לדברי החכמות ולעמוד על הסודות, יתאווה לידע אותם הדרכים שמחשבין בהם -- עד שיידע אדם אם ייראה הירח בליל זה, או לא ייראה.
ב) ודרכי החשבון, יש בהם מחלוקות גדולות בין חכמי הגויים הקדמונים שחקרו על חשבון התקופות והגימטרייות. ואנשים חכמים גדולים נשתבשו בהם, ונתעלמו מהם דברים ונולדו להם ספקות; ויש מי שמדקדק הרבה, ולא פגע בדרך הנכונה בחשבון ראיית הירח, אלא צלל במים אדירים, והעלה חרס בידו.
ג) ולפי אורך הימים ורוב הבדיקות והחקירות, נודע למקצת החכמים דרכי חשבון זה; ועוד שיש לנו בעיקרים אלו, קבלות מפי החכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכול. ומפני כל אלו הדברים, כשר בעיניי לבאר דרכי חשבון זה, כדי שיהיה נכון למי שמלאו ליבו לקורבה אל המלאכה, לעשות אותה.
ד) ואל יהיו דרכים אלו קלים בעיניך, מפני שאין אנו צריכין להם בזמן הזה: שאלו הדרכים, דרכים רחוקים ועמוקים הם; והוא סוד העיבור שהיו החכמים הגדולים יודעים אותו, ואינן מוסרין אותו לכל אדם אלא לסמוכים נבונים. אבל זה החשבון בזמן שאין שם בית דין לקבוע על הראייה שאנו מחשבין בו היום, אפילו תינוקות של בית רבן מגיעין עד סופו, בשלושה ארבעה ימים.
ה) שמא יתבונן חכם מחכמי האומות, או מחכמי ישראל שלמדו חכמת יוון, בדרכים אלו שאני מחשב בהם לראיית הירח -- וייראה קירוב מעט במקצת הדרכים, ויעלה על דעתו שנתעלם ממנו דבר זה ולא ידענו שיש באותה הדרך קירוב. אל יעלה זה על דעתו -- אלא כל דבר שלא דיקדקנו בו, מפני שידענו בעיקרי הגימטרייות בראיות ברורות, שאין דבר זה מפסיד בידיעת הראייה, ואין חוששין לו; לפיכך לא דיקדקנו בו.
ו) וכן כשייראה בדרך מן הדרכים חיסרון מעט מחשבון הראוי לאותה הדרך, בכוונה עשינו זה, לפי שיש כנגדו יתרון בדרך אחרת, עד שייצא הדבר לאמיתו בדרכים קרובים בלא חשבון ארוך -- כדי שלא ייבהל האדם שאינו רגיל בדברים אלו, ברוב החשבונות שאין מועילין בראיית הירח.
ז) העיקרים שצריך אדם לידע תחילה לכל חשבונות האצטגנינות, בין לדרכי חשבון הראייה, בין לשאר דברים -- אלו הם: הגלגל, מוחלק בשלוש מאות ושישים מעלות; כל מזל ומזל שלושים מעלות, וההתחלה מתחילת מזל טלה. וכל מעלה ומעלה, שישים חלקים; וכל חלק וחלק, שישים שנייות; וכל שנייה ושנייה, שישים שלישייות. וכן תדקדק החשבון, ותחלק כל זמן שתרצה.
ח) לפיכך אם יצא לך בחשבון שכוכב פלוני מקומו בגלגל בשבעים מעלות ושלושים חלקים וארבעים שנייות, תדע שכוכב זה הוא במזל תאומים בחצי מעלת אחת עשרה ממזל זה -- לפי שמזל טלה שלושים מעלות, ומזל שור שלושים מעלות, נשאר עשר מעלות ומחצה ממזל תאומים, וארבעים שנייות מחצי המעלה האחרון.
ט) וכן אם יצא מקומו בגלגל בשלוש מאות ועשרים מעלות, תדע שכוכב זה במזל דלי בעשרים מעלה בו. ועל דרך זו, בכל המניינות; וסדר המזלות, כך הוא -- טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים.
י) בכל החשבונות כולם, כשתקבץ שארית לשארית או כשתוסיף מניין על מניין, תקבץ כל מין עם מינו -- השנייות עם השנייות, והחלקים עם החלקים, והמעלות עם המעלות. וכל זמן שיתקבץ מן השנייות שישים, תשים חלק אחד ותוסיף על החלקים; וכל שיתקבץ מן החלקים שישים, תשים אותו מעלה ותוסיף אותה על המעלות; וכשתקבץ המעלות, תשליך אותן שלוש מאות ושישים שלוש מאות ושישים, והנשאר משלוש מאות ושישים ולמטה, הוא שתופסין לחשבון.
יא) בכל החשבונות כולם, כשתרצה לגרוע מניין ממניין, אם יהיה זה שגורעין אותו יתר על זה שגורעין ממנו אפילו בחלק אחד -- תוסיף על זה שגורעין ממנו שלוש מאות ושישים מעלות, כדי שיהא אפשר לגרוע זה המניין ממנו.
יב) כיצד, הרי שהצריכך החשבון לגרוע מאתיים מעלות וחמישים חלקים וארבעים שנייות, סימן ר' נ' מ', ממאה מעלות ועשרים חלקים ושלושים שנייות, סימנן ק' כ' ל' -- תוסיף על המאה שלוש מאות ושישים, יהיו המעלות ארבע מאות ושישים; ותתחיל לגרוע השנייות מן השנייות. תבוא לגרוע ארבעים משלושים, אי אפשר; תרים חלק אחד מן העשרים חלקים, ותעשה אותו שישים שנייות, ותוסיף על השלושים, ונמצאו השנייות תשעים; תגרע מהם הארבעים, יישאר חמישים שנייות. ותחזור לגרוע חמישים חלקים מתשעה עשר חלקים, שכבר הרימות מהם חלק אחד ועשיתו שנייות -- ואי אפשר לגרוע חמישים מתשעה עשר; לפיכך תרים מעלה אחת מן המעלות, ותעשה אותה שישים חלקים, ותוסיף על התשעה עשר, ונמצאו החלקים תשעה ושבעים; תגרע מהם החמישים, יישאר תשעה ועשרים חלקים. ותחזור לגרוע המאתיים מעלות מן ארבע מאות ותשע וחמישים מעלות, שכבר הרימות מעלה אחת ועשיתה חלקים; יישאר מאתיים ותשע וחמישים מעלות. ונמצא השאר, סימנו רנ"ט כ"ט נ'. ועל דרך זו, בכל גירעון וגירעון.
יג) השמש והירח, [יג] וכן שאר השבעה כוכבים, מהלך כל אחד ואחד מהן בגלגל שלו, מהלך שווה: אין בו לא קלות, ולא כבדות -- אלא כמו מהלכו היום, כמו מהלכו אמש, כמו מהלכו למחר, כמו מהלכו בכל יום ויום. וגלגלו של כל אחד מהם, אף על פי שהוא מקיף את העולם, אין הארץ באמצעו.
יד) לפיכך אם תערוך מהלך כל אחד מהם לגלגל המקיף את העולם שהארץ באמצעו, שהוא גלגל המזלות, ישתנה הילוכו, ונמצא מהלכו ביום זה בגלגל המזלות פחות או יותר על מהלכו אמש או על מהלכו למחר.
טו) המהלך השווה שמהלך הכוכב או השמש או הירח בגלגלו, הוא הנקרא אמצע המהלך; והמהלך שיהיה בגלגל המזלות שהוא פעמים יותר ופעמים חסר, הוא המהלך האמיתי -- ובו יהיה מקום השמש או מקום הירח האמיתי.
טז) כבר אמרנו שאלו הדרכים שאנו מבארים בהלכות אלו, אינן אלא לחשבון ראיית הירח בלבד; לפכיך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה, מתחילת ליל חמישי שיומו יום שלישי לחודש ניסן משנה זו -- שהיא שנת שבע עשרה ממחזור מאתיים ושישים, שהיא שנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה, שהיא שנת תשע ושמונים וארבע מאות ואלף לשטרות, שהיא שנת תשע ומאה ואלף לחורבן בית שני. וזו היא השנה שאנו קוראים אותה, שנת העיקר בחשבון זה.
יז) ולפי שהראייה לא תהיה אלא בארץ ישראל, כמו שביארנו, עשינו כל דרכי חשבון זה בנויים על עיר ירושלים, ולשאר המקומות הסובבין אותה בכמו שישה או שבעה ימים -- שבהם רואין את הירח תמיד, ובאים ומעידים בבית דין. ומקום זה הוא נוטה מתחת הקו השווה המסבב באמצע העולם כנגד רוח צפונית, בכמו שתיים ושלושים מעלות -- עד חמש ושלושים, ועד תשע ועשרים; וכן הוא נוטה מאמצע היישוב כנגד רוח מערב, בכמו ארבע ועשרים מעלות -- עד שבע ועשרים, ועד אחת ועשרים.




