For the moon will not be able to be sighted by a person in a low place, even when [its crescent] is large. Conversely, it will be possible for a person on a high and lofty mountain to sight [the moon], even though [its crescent] is very small. Similarly, sighting it will be possible for a person dwelling on the seashore, or a person travelling on a ship in the Mediterranean Sea, even though [its crescent] is very small.
For example, the arc of sighting was nine degrees and five minutes, and the first longitude was exactly thirteen degrees, and witnesses came, [claiming] that they saw [the moon]: If this occurs in the summer, or if the [witnesses] were located in a low place, we suspect [the veracity of] their [testimony] and subject them to much cross-examination.
In the rainy season, or in a very high place, [under such circumstances, the moon] would surely be sighted unless clouds obscured it.
Afterwards, they counted twenty-nine days from the day that was sanctified. On the night of the thirtieth, the moon was not sighted, either because sighting it was impossible, or because it was covered by clouds. The court waited the entire thirtieth day, as we have explained,4Chapter 1, Halachah 6. [but] witnesses did not arrive. [Therefore,] they added a day to the month, and thus, Rosh Chodesh of the second month was on the thirty-first day, as explained.5Ibid.
[In certain months] it will not be sighted, because sighting it is impossible, and in the months when sighting it is possible, it possibly will not be sighted because of the clouds, or because its [crescent] was very small, and no one focused [his attention] on sighting it.
Through the sighting calculations mentioned above, it is possible for you to determine when it will be possible [for the moon to be] sighted, and when it is possible that it will not be sighted. [The court] relies on [similar calculations] and [accordingly,] establishes two full months in succession, or two lacking months in succession.
Never should there be fewer than four full months in a year, nor should there ever be more than eight full months.9These figures apply in the era when the moon is sanctified according to the testimony of witnesses. According to the fixed calendar we follow at present, there are never more than seven, nor fewer than five, full months. When a full month is established according to calculations, a celebratory feast is also made in honor of the full month, as mentioned previously in Chapter 3.10Halachah 7.
[Only] when the moon is not seen at the appropriate time does [the court] declare full months when necessary. When, however, the moon is seen at the appropriate time - its first shining after its conjunction with the sun - it is always sanctified.
Accordingly, if the moon was sighted in a country located to the east of Eretz Yisrael at the same latitude, the moon was surely sighted in Eretz Yisrael. If, however, the moon was not sighted in a country that lies east [of Eretz Yisrael], that is not an indication that the moon will not be sighted in Eretz Yisrael. On the contrary, it is possible that it will be sighted in Eretz Yisrael.
In the cities that are located to the east and west [of Eretz Yisrael], the statements we made [concerning the sighting of the moon are of abstract interest only], to clarify all the laws regarding the sighting [of the moon] to make the Torah great and glorious. [The intent is not that] the people living in the east or the west should depend on [their] sighting of the moon, or that [their sighting] should be of any consequence whatsoever. Instead, we rely only on the sanctification of the moon [performed] by the court in Eretz Yisrael, as we have explained several times previously.18See Chapter 1, Halachah 8; Chapter 5, Halachah 1.
הלכות קידוש החודש פרק יח
א) דבר ידוע וברור, שאם ייצא לך החשבון שהירח ייראה בלילה, אפשר שייראה, ואפשר שלא ייראה -- מפני העבים שמכסין אותו; או מפני המקום שהוא גיא, או שהיה הר גבוה כנגד רוח מערב לאנשי אותו המקום שנמצאו כאילו הם יושבין בגיא: שהירח לא ייראה למי שהוא במקום נמוך, אפילו היה גדול, וייראה למי שהוא עומד בראש הר גבוה ותלול, אף על פי שהירח קטן ביותר; וכן ייראה למי ששוכן על שפת הים, או למי שמהלך בספינה בים הגדול, אף על פי שהוא קטן ביותר.
ב) וכן בימות הגשמים, אם יהיה יום צח, ייראה הירח יותר ממה שייראה בימות החמה -- לפי שבימות הגשמים, אם יהיה צח, יהיה האוויר זך הרבה, וייראה הרקיע בטוהר יותר, מפני שאין שם אבק שיתערב באוויר; אבל בימות החמה, יהיה האוויר כאילו הוא מעושן מפני האבק, וייראה הירח קטן.
ג) וכל זמן שתמצא קשת הראייה והאורך הראשון שתערוך לה עם שני הקיצין שלהם בצמצום, יהיה הירח קטן ביותר, ולא ייראה אלא במקום גבוה ביותר; ואם תמצא קשת הראייה והאורך הראשון ארוכין הרבה, והוסיפו על סוף הקיצים שלהם מעלות, ייראה הירח גדול, ולפי אורך הקשת והאורך הראשון יהיה גודלו, וגלייתו לכול.
ד) לפיכך ראוי לבית דין לשום שני דברים אלו בלבבם -- שהם זמן הראייה, ומקומה; ושואלין את העדים, באיזה מקום ראיתם: שאם הייתה קשת הראייה קצרה, וייתן החשבון שייראה בצמצום, כגון שהייתה קשת הראייה תשע מעלות וחמישה חלקים, והיה האורך הראשון שלוש עשרה מעלות בשווה, ובאו עדים שראוהו -- אם היה בימות החמה, או שהיו במקום נמוך, חוששין להם, ובודקין אותם הרבה; ואם היה בימות הגשמים, או במקום גבוה ביותר, ודאי ייראה, אם לא יהיו שם עבים המבדילין.
ה) עדים שראו החודש בזמנו ובאו והעידו, וקיבלום בית דין וקידשו את החודש הזה הראשון, ומנו תשעה ועשרים יום מן היום המקודש, וליל שלושים לא נראה הירח -- מפני שאי אפשר לו להיראות, או מפני שכיסוהו עבים; והרי בית דין מצפין לו כל יום שלושים כמו שביארנו, ולא באו עדים, ועיברו את החודש, ונמצא יום ראש החודש השני יום אחד ושלושים כמו שביארנו.
ו) והתחילו למנות תשעה ועשרים יום מן יום ראש החודש השני, וליל שלושים לא נראה הירח -- אם תאמר שכך מעברין את זה ועושין אותו שלושים, וקובעין ראש החודש השלישי יום אחד ושלושים: כך אפשר שלא ייראה הירח בליל שלושים, גם מחודש זה -- ונמצאו מעברין והולכין ועושין חודשים שלושים אחר שלושים, כל השנה כולה; ונמצא בחודש אחרון, אפשר שייראה הירח בליל חמישה ועשרים בו, או בליל שישה ועשרים -- ואין לך דבר שחוק והפסד, יותר מזה.
ז) ואל תאמר שהדבר הזה, דבר שאינו מצוי הוא שלא ייראה הירח בכל השנה; אלא דבר קרוב הוא, הרבה -- ופעמים רבות יארע זה וכיוצא בו, במדינות שזמן הגשמים שם ארוך והעבים רבים: שאין אנו אומרים שלא ייראה הירח בכל השנה, אלא שלא ייראה בתחילת החודשים; וייראה אחר כך. פעמים, לא ייראה מפני שאי אפשר לו שייראה; וחודשים שאפשר שייראה בהם, לא ייראה מפני העבים, או מפני שהיה קטן ביותר, ולא נתכוון אדם לראותו.
ח) אלא הקבלה שביד החכמים, איש מפי איש מפי משה רבנו, כך היא -- שבזמן שלא ייראה הירח בתחילת החודשים חודש אחר חודש, בית דין קובעין חודש מעובר משלושים יום, וחודש חסר מתשעה ועשרים יום. וכן מחשבין, וקובעין חודש מעובר וחודש חסר -- בקביעה לא בקידוש, שאין מקדשין אלא על הראייה. ופעמים עושין מלא אחר מלא, או חסר אחר חסר, כמו שייראה להם מן החשבון.
ט) ומתכוונין לעולם בחשבונם, שאם ייראה הירח בחודש הבא, ייראה בזמנו או בליל עיבורו, לא שייראה קודם זמנו, שהוא ליל שמונה ועשרים. ובחשבונות הראייה האלו שביארנו, יתבאר לך ותדע מתיי אפשר שייראה ומתיי אי אפשר שייראה; ועל זה סומכין ומעברין חודש אחר חודש, או עושין חודש חסר אחר חודש חסר. ולעולם אין פוחתין מארבעה חודשים המעוברין בשנה, ולא מוסיפין על שמונה חודשים המעוברין. וגם לעיבור חודשים אלו שמעברין לפי חשבון זה, עושין סעודות עיבור החודש, כמו שאמרנו בפרק שלישי.
י) וכל שתמצא בתלמוד מדברים שמראין שבית דין סומכין על החשבון, ומפי משה מסיניי שהדבר מסור להם, והרשות בידם לחסר או לעבר, וכן זה שחיסר רבי תשעה חודשים בשנה, וכל כיוצא בזה -- הכול על עיקר זה הוא בנוי, בזמן שלא נראה החודש בזמנו.
יא) וכן זה שאמרו חכמים שמעברין את החודש לצורך, הוא בחודשים אלו שמעברין אותם לפי חשבון, ועושין אחד מלא, ואחד חסר; ויש להם לעבר חודש אחר חודש או, לחסר: בזה הוא שמעברין לצורך, מפני שלא נראה הירח בזמנו; אלא בעת שייראה הירח בזמנו, שהוא תחילת היותו נראה אחר שנתקבץ עם השמש, מקדשין לעולם, ואי אפשר לא לדחות ולא לעבר.
יב) וכל הדברים האלו, בזמן שיש שם בית דין, וסומכין על הראייה; אבל בזמנים אלו, אין סומכין אלא על הקביעה בזה החשבון האמצעי, הפשוט בפי כל ישראל, כמו שביארנו בהלכות אלו.
יג) יתבאר בספרי חשבון התקופות והגימטרייות, שאם ייראה הירח בארץ ישראל, ייראה בכל מדינות העולם שהן למערב ארץ ישראל ומכוונות כנגדה. ואם ייתן החשבון שלא ייראה בארץ ישראל, אפשר שייראה במדינות אחרות שהן למערב ארץ ישראל ומכוונות כנגדה; לפיכך אם ייראה הירח במדינה שהיא למערב ארץ ישראל, אין בזה ראיה שנראה הירח בארץ ישראל.
יד) אבל אם לא ייראה הירח בראשי ההרים במדינה המערבית המכוונת כנגד ארץ ישראל, בידוע שלא נראה בארץ ישראל. [טו] וכן אם לא ייראה הירח בארץ ישראל, בידוע שלא ייראה בכל מדינות העולם שהן למזרח ארץ ישראל ומכוונות כנגדה; ואם ייראה בארץ ישראל, אפשר שייראה במדינות מזרחייות, ואפשר שלא ייראה. לפיכך אם ייראה במדינה שהיא למזרח ארץ ישראל ומכוונת כנגדה, בידוע שנראה בארץ ישראל; ואם לא ייראה במדינה המזרחית, אין בזה ראיה, אלא אפשר שייראה בארץ ישראל.
טו) [טז] וכל אלו הדברים בשהיו המדינות שבמערב ושבמזרח מכוונות, כגון שהיו נוטות לצפון העולם משלושים מעלות עד חמש ושלושים מעלות; אבל אם היו נוטות לצפון יותר מזה או פחות, משפטים אחרים יש להן -- שהרי אינן מכוונות כנגד ארץ ישראל.
טז) ודברים אלו שביארנו בערי מזרח ומערב, אינם אלא להגיד כל משפטי הראייה להגדיל תורה ולהאדירה -- לא שיהיו בני מזרח או בני מערב סומכין על ראיית הירח, או תועיל להם כלום; אלא לעולם אין סומכין אלא על קידוש בית דין שבארץ ישראל, כמו שביארנו כמה פעמים.




