Negative Mitzvot 315, 281, 316
Introduction to Negative Mitzvot 315-318:
Prohibitions against Cursing
There may be times when we become so upset with a person that we lose our temper.
The Torah teaches us to control ourselves and always guard what comes out of our mouths. We are especially cautioned not to curse anyone.
This Negative Mitzvah forbids us from cursing judges.
When two people have an argument, it is only fair to hear them both.
If a judge only listens to one side of the story, and the other person is not given a chance to give his point of view, will not have a full account of what happened.
This Negative Mitzvah includes another law.
Each side must be able to hear what the other person says, so he will be able to explain and prove his story.
The Torah instructs a judge not to accept a report given in court when the other side is not there to hear it.
We are forbidden to curse a Jewish king, our Torah leaders, or government officials.
שיעור שכ
מצות לא תעשה שטו
מצוה שטו: הזהירנו מלקלל הדיין. והוא אמרו אלהים לא תקלל. והעובר על לאו זה לוקה. (ואלה המשפטים, הלכות סנהדרין פרק פ"ו):
מצות לא תעשה רפא
מצוה רפא: הזהיר השופט שלא לשמוע אחד מבעלי הדין שלא בפני בעל דינו. והוא אמרו לא תשא שמע שוא, שברוב יהיו בעלי דין שלא בפני בעל דינם והזהיר השופט משמוע אותם הדברים, כדי שלא תכנס לנפשו צורת הדברים אין יושר להם ולא אמתות. ולשון מכילתא לא תשא שמע שוא אזהרה לדיין שלא ישמע מבעל דין עד שיהיה בעל דינו בפניו ואזהרה לבעל דין שלא ישמיע דבריו לדיין עד שיהיה חבירו עמו, ולהזהיר מזה הענין אמר מדבר שקר תרחק כמו שנתבאר ברביעי משבועות (דף ל"א). ובכלל לאו זה גם כן אמרו אזהרה למספר לשון הרע והמקבלו ומעיד עדות שקר כמו שהתבאר במכות (דף כ"ג). (ואלה המשפטים, הלכות סנהדרין פכ"א):
מצות לא תעשה שטז
מצוה שטז: הזהירנו מלקלל הנשיא. והוא אמרו ונשיא בעמך לא תאור, וזה השם רוצה לומר נשיא ישימהו הכתוב על המלך אשר לו הממשלה אמר אשר נשיא יחטא, וחכמים ישימוהו במוחלט על ראש הישיבה של שבעים זקנים, ובכל התלמוד ובמשנה יאמרו נשיאים ואבות בית דין, ובלשונם (סנהדרין י"ט:) נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול והמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ודע שזה הלאו הוא כולל גם כן הנשיא עם המלך, כי ענין לאו זה שהוא מזהיר שלא לקלל כל מי שיש לו ממשלה לצוות והוא במעלה העליונה בין שהיתה שלטונית או תוריית והוא ראש הישיבה וזה המובן מדין מצוה זו, והעובר על לאו זה לוקה. (שם, שם):